הפגנת תושבי רמת אביב במחאה על פעילות חב"ד בשכונה הכותב ד"ר זהר עילם

ביום שני 7/6 השתתפתי יחד עם עוד כמה מאות מתושביה של רמת אביב בהפגנת מחאה על פעילות חב"ד בשכונה.
אני מתנגד לדרך החיים שלהם, אבל אני מכבד את זכותם להיות שונים ממני כל עוד שהם מכבדים את זכותי להיות שונה מהם.

כשאני מגיע לבני ברק או לכפר חב"ד אני מכבד את תושבי המקום ומנהגיהם. לא יעלה בדעתי לנופף ברחובות עם דגל ישראל, לא אקים בפרהסיה דוכן להפצת שירי ביאליק, לא אפצח בשיר שירי מולדת, לא אחלק שם פליירים לטיולי שבת ברחבי ישראל ואפילו לא אפתח קורסים ללימוד התנ"ך ומסורת ישראל על פי אמונתי והחינוך לערכי היהדות שינקתי עם חלב אמי. בוודאי שלא אוכל טרפה בפרהסיה.
אני מתנגד לדרך החיים שלהם, אבל אני מכבד את זכותם להיות שונים ממני כל עוד שהם מכבדים את זכותי להיות שונים מהם.

אני מתנגד לפטור מהשרות הצבאי, לפטור מעבודה, לשעבוד רחמה של האישה, לאי כיבוד החגים החילוניים (יום השואה, יום העצמאות) כיהודי שגדל על בירכי האמונה והמסורת היהודית אינני מקבל את יהדותם, את אמונתם באותו משיח ז"ל ואינני מאמין לפקסים שהוא שולח למאמיניו. אבל אני מכבד את זכותם להיות שונים ממני כל עוד שהם מכבדים את זכותי להיות שונים מהם.

החרדים, החבדניקים, מתנגדים לאורח החיים החילוני אבל בניגוד לי הם אינם מכבדים את זכותי וזכותם של ילדי להיות שונים מהם. הם אינם מסתפקים בפעילות פסיבית להפצת אמונתם, הם פועלים בשיטותיהם הידועות של ממשיכי דרכו של יישו ומפעילים דרכי פעולה ושיטות של מיסיונרים כדי להדיח את ילדינו לאמונתם החריגה. הלהט המיסיונרי בוער בעצמותיהם מפני שעל פי אמונתם כל יהודי שאינו מקבל את אמונתם מעכב את ביאת המשיח.

הם לא היו מקבלים אותי בברכה במרכז בני ברק או כפר חב"ד. אבל יש להם החוצפה לפלוש למרכז החיים שלי. וכבר נאמר בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא, כאשר בא גר להלל הזקן וביקש שילמדוֹ את כל התורה על רגל אחת, השיב לו הלל: "דעלך סני לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור" .כלומר: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זו היא כל התורה כולה, ואת היתר לך ולמד. אבל, מה לחב"ד ולדברי חכמים או מסורת ישראל. הם מקבלים פקסים מהרבי ז"ל.